מתחומים לחיבור שאלות
לאחר שהגדרנו את התחומים לאור המטרות שהצבנו אנו עומדים בפני האתגר המרכזי, תרגום של התחומים לשאלות [פריטים] מיצגות. כיצד נחבר שאלות הקשורות לתחום ואיך נוכל לדעת כי השאלות שחיברנו אכן מייצגות היטב את התחום אותו אנו מעוניינים למדוד?
רלוונטיות, מיצוי והעדר חפיפה
השאלות צריכות להיות רלוונטיות לתחום, קשורות לתחום. לדוגמא, אם אחד התחומים שהגדרנו בהערכת מנהלים תקופתית הינו יחסי עבודה, עתה יש לחבר שאלות הקשורות לתחום, עובד בשיתוף, נכונות לסייע, נכונות להסתייע וכיו"ב. ניתן להקל על חיבור השאלות ולהתייחס תחילה אל נושא השאלה בלבד ולהתרכז בניסוח רק לאחר סגירת רשימת נושאי השאלות.
כדאי לשקול להכניס בסוף כל שאלה המייצגת את התחום בכללותו. לדוגמא, 'הערכה כללית לתחום יחסי העבודה'. הכנסת שאלה מסכמת תאפשר לבדוק אלו שאלות רלוונטיות לתחום ואלו פחות ע"י בדיקה סטטיסטית פשוטה של מתאם [קורולציה] בין כל שאלה לשאלה המסכמת.
לאחר שסיימנו את רשימת השאלות הרלוונטיות נבדוק את מידת המיצוי. האם הצלחנו להקיף את התחום, האם השאלות שחיברנו אכן מייצגות את התחום בכללותו. במסגרת מחקר והערכה פנים ארגוני חשיבה מעמיקה וסיעור מוחות עם אנשים הקרובים לתחום הנמדד לרוב תספק.
נשארתם עם שאלות רבות? זה הזמן לבדוק העדר חפיפה. האם השאלות חוזרות על עצמן, מהי התרומה הייחודית של כל שאלה במסגרת התחום שהיא מייצגת. ניתן להעזר כאן בניתוחים סטטיסטיים פשוטים [מתאמים בין השאלות] ומעט מורכבים יותר [מהימנות עקיבות פנימית, ניתוחי גורמים וטעינות פריטים] אולם גם כאן, במסגרת של מחקר והערכה פנים ארגוני, חשיבה צוותית בנושא לרוב תספק. זכרו כי מעט חפיפה בין השאלות מצויה כיוון שהשאלות מייצגות את אותו התחום, ורצויה כיוון שהדבר מעלה את המימנות והתוקף של הכלי.
כללים לניסוח שאלות רב ברירתיות
חיבור שאלות רב ברירתיות [סגורות] ניסוח השאלות וסקאלות התשובות הוא תחום רחב מאוד, כאן נתייחס לטעויות היותר נפוצות.
השאלה חייבת לכלול נושא [היבט] אחד בלבד [למעט מקרים יוצאים מן הכלל], לא ניתן להשיב על שני נושאים בשאלה אחת וגם בניתוח התוצאות לא ניתן יהיה לשחזר לאיזה נושא המשיב התייחס בתשובתו. לדוגמא שאלה כגון 'עד כמה אתה שבע רצון מהתנאים הפיזיים והסוציאליים במקום העבודה' יש לפצל לשתי שאלות 'עד כמה אתה שבע רצון מהתנאים הפיזיים במקום העבודה' ו - 'עד כמה אתה שבע רצון מהתנאים הסוציאליים במקום העבודה'. באופן דומה יש להיזהר ממשמעויות כפולות.
לאופן ניסוח השאלה שלילי או חיובי יכולה להיות השפעה רבה על אופן התשובה. נוסח שלילי לרוב קשה להבנה ואף עלול לגרום לקבלת תשובה הפוכה מכוונת הנבדק. יתרונה במקרה הטוב שהיא 'מאלצת' את המשיב להקדיש תשומת לב לכל שאלה, במקרה 'הרע' היא נותנת אינדיקציה האם המשיב התיחס בעיון לשאלות. הדבר מקובל בעיקר בשאלונים אינפורמטיביים עם דגש על רמת הפרט [כגון שאלון רגישות לתרופות], אולם במרבית המקרים ניסוח על דרך השלילה אינו מומלץ. ניסוח השלכתי, כלומר הנבדק נשאל לגבי דעות או אמונות של אחרים, יכול 'להקל' על המשיב לענות בכנות בנושאים רגישים. יחד עם זאת, הרציונאל כי התשובות שהמשיב משליך על אחרים נכונות גם ביחס לעצמו, לא בהכרח נכון. לכן, לרוב מומלץ להתמש בשאלה ישירה המתייחסת אל הנבדק עצמו.
מעבר לכך, חשוב לשים לב כי אין הטיה ברורה בגוף השאלה, כגון הצגת נורמה או עמדה מסוימת כיותר מקובלת. לעיתים קרובות לא ערים להבדל, לא בשלב כתיבת השאלון ואף לא בעת קבלת התוצאות. סקרים פוליטים מנצלים פרצה זו על מנת להבטיח רוב לעמדה מסוימת. מסופר על שני יהודים שחשקו לעשן בעת התפילה ביום טוב [בו מותר להעביר אש ממקום למקום]. ניגשו איש איש לרב. כנפגשו, האחד טען כי הרב אסר עליו לעשן בעת התפילה ואילו השני נשבע כי הרב דווקא אישר לו לעשן ואף עודד אותו לעשות כן. אמר השני, מה שאלת את הרב? שאלתי 'האם מותר לי לעשן בעת התפילה?' אהה, השיב השני, אני שאלתי את הרב 'האם מותר להתפלל בעת שמעשנים?'
ישנן טעויות נוספות אולם דיינו כי ניזהר מסתם חוסר בהירות כללי לגבי הנשאל. השבה על השאלות שחוברו במסגרת פיילוט ע"י אנשים שאינם מעורים בתהליך ההערכה או המחקר ובבניית השאלון ותחקור קצר לאחר ההשבה, יסייע לאתר טעויות נפוצות בניסוח שאלות.
דגשים לניסוח שאלות פתוחות
לשאלות הפתוחות ערך רב אם נותנים להן את היחס הראוי ואם מסייעים למשיב לענות עליהן באמצעות מיקוד השאלה. לעיתים קרובות מידי אנו נתקלים בסוף השאלון ב 'הערות___________'. יחידי סגולה, נחמדים אך לא מיצגים, עונים על שאלה פתוחה זו וגם הם, בדרך כלל, באופן דל ביותר. אז מה ערכן, מה התוספת של השאלות הפתוחות? שלוש מטרות מרכזיות לשאלות הפתוחות: א. הרחבת היריעה וקבלת אינפורמציה מעמיקה יותר ביחס לתחום הנמדד. ב. משנה תוקף לממצאים שעלו מהשאלות הסגורות. ג. אפשרות להתייחס לדברים שאף החוקר או המעריך לא שיער מראש.
את היחס הראוי לשאלות הפתוחות נשיג באמצעות בקשה נפרדת להתייחס גם לשאלות הפתוחות ונדגיש את החשיבות שאנו מייחסים לתשובות שיתקבלו בשאלות אלו. נקל על המאמץ הנדרש על מנת להשיב לשאלות אלו בכך שנמקד אותן. מיקוד בסיסי ניתן להשיג ע"י התייחסות קונקטרית לנושא מסוים וע"י חלוקה לחיובי ושלילי. לדוגמא, 'מהן העוצמות של החברה בתחום השירות: ___________'. רצוי למקם את השאלה הפתוחה בקונטקסט שלה. כלומר, בניתם כלי הבנוי לפי נושאים, מקמו את השאלה או השאלות הפתוחות בסוף השאלות הסגורות המתייחסו לאותו הנושא ולא בסוף הכלי, הדבר יקל על המשיב.
השאלות הפתוחות דורשות מאמץ רב יותר משאלות סגורות, אל תפריזו בשאלות הפתוחות, מספר רב מידי של שאלות פתוחות יצמצם את אחוזי ההשבה [של הנבדקים] וכן את אחוזי המילוי [של השאלות]. קיבלתם אינפורמציה איכותית בשאלות הפתוחות? אל תסתפקו בהצגה גולמית ואין סופית של התשובות שהתקבלו, בצעו ניתוח תוכן פשוט.
עשה ואל תעשה בחיבור שאלות רב ברירתיות:
ü רלוונטיות - שים לב כי כל השאלות רלוונטיות לתחום הנמדד.
ü מיצוי - מכלול השאלות צריך להקיף ולייצג היטב את התחום.
ü העדר חפיפה - לכל שאלה צריכה להיות תרומה אינפורמטיבית ייחודית. השאלות יכולות להיות דומות במידה מסוימת אך לא זהות.
ü השאלות צריכות להיות מנוסחות: א. באופן בהיר קצר ולקוני. ב. לכלול נושא / היבט אחד בלבד בכל שאלה.
û לא לכלול הטיות בשאלות כגון הצגת עמדה מסוימת כמקובלת.
עשה ואל תעשה בחיבור שאלות פתוחות:
ü מקדו את השאלה, גם שאלה פתוחה לרוב רצוי שתהיה קונקרטית.
ü הדגישו את החשיבות המיוחסת לשאלות הפתוחות. ניתן לעשות זאת ע"י פנייה בגוף הכלי למשיב בו מדגישים את החשיבות של התשובות שיתקבלו בשאלות הפתוחות.
ü מקמו את השאלות הפתוחות בקונטקסט שלהן ולא כאוסף של שאלות פתוחות בסוף הכלי.
û אל תפריזו בשאלות פתוחות, הן דורשות מאמץ רב מצד המשיב. אם אין לכם כוונה לעשות משהו עם האינפורמציה שתעלה מהן, הן מיותרות.
