מטרת האתר לתת סיוע סטטיסטי ומתודולוגי בעריכת מחקרים יישומים ומקצועיים בתחומים הפנים ארגוניים, שיווקיים, חברתיים וקליניים.
באתר תמצאו סיוע לכל אחד משלבי המחקר, כלים, דגימה, טבלאות סטטיסטיות וניתוחים סטטיסטיים, דוחות ותוצאות. לא מצאתם מה שחיפשתם? מעוניינים שנוסיף שאלון? דוגמא לדוח? ניתוח סטטיסטי? כתבו לנו ונשמח לסייע.
לעיתים קרובות, במסגרת העבודה, מחקר יוצא לדרך כתוצאה מצורך ספציפי ודחוף, ללא תכנון מוקדם ראוי, ללא שהוגדרו מטרות ברורות. במקרים אלו החשיבה היא מלמטה למעלה בלבד, כלומר לא רואים את התמונה המלאה אלא רק את הצורך הצר והמיידי. בתום המחקר מסתבר, א. שאין תשובה, אפילו לא צורך המאוד ספציפי שהוגדר כיוון שהוא רחב ומורכב יותר ממה שהעריכו. ב. ישנם עוד הרבה צרכים דחופים אולם עתה מאוחר מידי לקבל עבורם תשובות.
הגדרת מטרה אינפורמטיבית ומטרה יישומית
ראשית נחלק את המחקר לשתי מטרות על, מטרה אינפורמטיבית ומטרה יישומית. על מנת לגבש את המטרה האינפורמטיבית נענה על שתי שאלות: א. מהי המציאות שמעניינת אותנו? [לדוגמא, שביעות רצון, אפקטיביות, שימושיות, איכות ביצוע]. ב. מציאות [או פרספקטיבה] של מי מעניינת אותנו [לדוגמא, עובדים, לקוחות קיימים, לקוחות פוטנציאליים, אנשים מעל גיל 18]. על מנת לגבש את המטרה היישומית, יש לתת תשובה ברורה, מה מעוניינים לעשות או להשיג באמצעות הממצאים שיתקבלו [לדוגמא, שינוי ארגוני, אסטרטגיה שיווקית, משוב פרטני לעובדים]. לעיתים קרובות ישנה יותר ממטרה יישומית אחת ויש להגדיר את סדר העדיפויות.
מתוך המטרות האינפורמטיביות והיישומיות תיגזר שיטת המחקר, האוכלוסייה [אל מי התוצאות יתייחסו], מסגרת הדגימה [מי וכמה ייצגו היטב את האוכלוסייה], התחומים שיבדקו, הכלים שישמשו לאיסוף הנתונים, שיטת ההעברה, הניתוחים הסטטיסטיים, הממצאים והמסקנות האופרטיביות. הגדרה לא ברורה של המטרות האינפורמטיביות והיישומיות עלולה לפגוע בשלבי המחקר וההערכה ובתוצאותיו.
הגדרת תחומים
מתוך המטרות שהוגדרו יש לגזור את התחומים הרלוונטיים, אותם התחומים שקבלת תמונת מצב ביחס אליהם תאפשר לעמוד במטרה האינפורמטיבית והיישומית של המחקר. לדוגמא, המטרה האינפורמטיבית שהוגדרה הינה בחינת מידת שביעות הרצון של הלקוחות משירות מסוים והמטרה היישומית שיפור שביעות הרצון מהשירות. עתה נבדוק מה רלוונטי לשביעות הרצון מאותו השירות. לדוגמא, אם מדובר ברשת מסעדות, אזי טיב האוכן, מגוון, שירות, מחירים, אסטטיקה תחומים מתבקשים.
לכאורה הדבר טריוויאלי אולם בפועל, במקרים רבים, לא מגדירים את התחומים היטב, או גרוע מכך, מדלגים על התחומים וישר ניגשים לחבר אוסף אקלקטי של שאלות 'מעניינות'. בהגדרת התחומים מעל, הגדרה קודמת של תחום השירות, מבט 'מלמעלה למטה', תסייע לנו לזהות כי תחום זה מורכב ממספר גורמים, אדיבות, מהירות ועוד. לאחר מכן רצוי גם לבצע תהליך הפוך, מלמטה למעלה ולבדוק האם השאלות שבחרנו מייצגות היטב את התחום בכללותו. רצוי גם להגדיר את חשיבות התחום ולתת מספר רב יותר של שאלות - יצוגיות רבה יותר, לתחומים החשובים.
עשה ואל תעשה בתהליך הגדרת מטרות:
üדיון חופשי ופתוח לגבי: א. מה רוצים לדעת [אינפורמטיבי] ו – ב. מה רוצים לעשות עם המידע [יישומי]. 'לזרוק' הכל לחלל החדר.
üמתוך אוסף הדברים שעלו יש להגדיר את המטרות באמצעות משפט אחד קצר וברור עבור כל מטרה. מה שלא ניתן להגדיר היטב באמצעות משפט אחד לא הוגדר היטב.
üאם ישנן מספר רב מידי של מטרות, אפשר, לאחר הגדרתן, לדרג את מידת חשיבותן באמצעות שאלון קצר ולבחור את החשובות ביותר.
ûאל תדלגו על השלב של הגדרת מטרות, אל תבנו אוסף שאלות [כלי] מכלל הצרכים והרצונות 'שנזרקו' לחלל החדר. ללא הגדרה ברורה של המטרות נקבל אוסף שאלות ותשובות לא מייצגות ונגלה בדיעבד כי האינפורמציה שקיבלנו מועטה, לא מדויקת ולא מאפשרת הסקת מסקנות אפליקטיבית.
עשה ואל תעשה בתהליך הגדרת תחומים:
üמתוך המטרה האנפורמטיבית והיישומית הגדר את התחומים הרלוונטיים.
üהתחומים צריכים להיות מוגדרים במילה שתיים, מה שלא הוגדר במילה שתיים לא הוגר היטב.
üוודאו כי התחומים שהוגדרו ממצים את המטרות.
ûאל תדלגו על השלב של הגדרת תחומים, אל תתחילו מרמת השאלה. לרוב, על מנת לייצג תחום היטב, נדרשות מספר שאלות.
